אמר רב הונא אכסדרא אין לה ד׳ אמות. כלומר מי שבנה אכסדרה בזה הקרקע לא זכה בד׳ אמות שיש לפניה. דבית טעמא מאי משום פרוק משאו, הכא איפשר דעייל לגואי ומפרק דהא ליכא כתלים דמנעי ליה. ואותבינן עליה מהא דתניא אחד שערי בתים ואחד שערי אכסדראות יש להם ד׳ אמות. ואוקימנא באכסדרא רומיתא, דקרויה מתתאי ולא איפשר למיעל לגואי ולמיפרק:
תנו רבנן בית שער אכסדרא ומרפסת יש להן ד׳ אמות. פי׳ כגון שבנה אחד מהן בזו הקרקע שבנו בה בתים והחזיקו בה בית שער לעצמו, זכה לה בד׳ אמות שיש לפניה ודינה כדין בית שאינו בית שער, ואין חבירו יכול לומר כיון שאינו בית דירה לא זכית בד׳ אמות שיש לפניו. וכן מי שבנה בית מרפסת שהוא בית שער שעולין ממנו לשני עליות או שנכנסין ממנו לשתי חצירות או לשני בתים, אין אומרים שזכה בקרקע שלפני המרפסת בד׳ אמות לכל פתח ופתח, אלא בד׳ אמות בלבד הוא שזוכה שהרי כולם על פתח אחד הוא שנכנס שהוא פתח המרפסת וכבית אחד חשובים:
הא דתניא זבל שבחצר מתחלק לפי פתחים. פי׳ מפני שעיקרו מן הבתים הוא וכפי רוב הבתים ירבה הזבל. ואכסניא. כלומר והזבל של אכסניא מתחלק לפי בני אדם הדרים בחצר, משום דמעלמא קא אתו ואין מועיל בו רוב הבתים כלל:
אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר. אסיקנא דבני מבוי מעכבין עליו:
אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו. פי׳ כגון מבוי שיש לו פתחים הרבה באורך המבוי ונשאר בסוף מקום שאין בו אלא פתחו של ראובן בלבד, שנמצא אותו מקום פנוי לראובן ואין אחד מבני המבוי משתתף בו עמו, ואם ירצה עכשיו ראובן להכניס אותו המקום הפנוי בכלל חצירו ויעמיד פתחו בצד הפתח הקרוב לו מפתחי המבוי, קאמר רב הונא דבני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך. כלומר קודם שיכניס מקום זה לחצירו היה מוליך משאו לשם ומפרק אותו אצל פתחו ולא היו נדחקין במבוי, ועכשיו שמכניסו בחצירו ומוציא פתחו לחוץ בצד הפתח הקרוב לו, נמצא שמפרק משאו בחוץ בצד זה הפתח וירבה הדוחק במבוי. ואין הלכה כרב הונא משום דקם ליה כיחידאה, הילכך כיון שאותו מקום אין אחד מבני מבוי משתתף בו עמו והוא משתתף עמהם בשאר המבוי, אם בקש להכניסו בחצירו אין בני מבוי מעכבין עליו:מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)